שביל המשפחה – משפחתי הקרובה
אבי: אלון אמיר
תאריך לידה
7 יוני 1972
ארץ מוצא
ישראל
מקום לידה
בית חולים תל השומר.
סיבה לשם הפרטי
על שם עץ אלון שהוא עץ חזק, טוב ומשובח. בנוסף לכך סבא שלי (אבא של
אבא) נגר ואלון זה עץ.
ספור תקופת הילדות
באופן כללי הייתה לי ילדות נהדרת, רוב שנות ילדותי עברו ברמת גן, שם
הורי גרו. גרנו בדירה גדולה ומסודרת בקומה שנייה עם אחי הקטן. בית הספר היסודי בו
למדתי נקרא "החשמונאים" שהיה במרחק קצר מהבית. בזמני החופשי לאחר
שסיימתי את חובותיי (שיעורי בית ועזרה להורי) הייתי נפגש עם חברים מבית הספר
ומהשכונה כדי להעביר את הזמן עד ארוחת הערב. לרוב היינו יורדים למטה לחצר והיינו
משחקים ב7 אבנים, כדורגל, תופסת, מחבואים ושאר "משחקי רחוב".
בגיל 10 עברתי עם הורי לגור בכפר סבא, למדתי בבית הספר היסודי
"ברנר", רכשתי לי חברים חדשים שאיתם אני בקשר אפילו עד היום.
לאחר סיום בית הספר היסודי למדתי בחטיבת הביניים "שזר".
בגיל חטיבת הביניים הצטרפנו חברי לכיתה ואני לתנועת הנוער "הנוער
העובד". פעמיים בשבוע היינו יוצאים לפעולות ומפגשים שתרמו לגיבוש, לידע הכללי
ולהנאה. בסיום החטיבה עברתי לתיכון "כצנלסון", שם למדתי במגמה
ביולוגית-ריאלית. סיימתי בגרות מלאה.
בתקופת התיכון התחלתי לעבוד בחרבת קייטרינג יחד עם עוד כמה חברי
מהלימודים. התחלתי את דרכי שם בתור מלצר ולאחר זמן מה הוכשרתי גם לעבוד בתור
"ברמן". זו הייתה תקופה נפלאה ומאתגרת אך יחד עם זאת גם קשה. בימים
שעבדתי חזרתי הביתה מאוחר והייתי צריך לקום למחרת ובית ספר רענן וצלול. המשכורת לא
הייתה כל כך גבוהה אך בהחלט הספיקה לי לצרכים שהיו לי באותה עת. ( בזבוזים וכדומה
).
שנת בר המצווה
שנת הבר מצווה שלי הייתה שנה מרגשת עבורי שהרי בגיל זה הפכתי מילד
לנער שאחראי על מעשיו ועל דבריו.
כמה חודשים לפני בר המצווה הלכתי ללמוד אצל הרב את פרשת השבוע. זה לא
היה ממש כיף אבל במבט לאחור זה היה חשוב שכן זו דרך טובה מאוד להתקרב לתורה שהיא
עולם ומלואו.
בסיום הלימודים עם הרב הגיעה העלייה לתורה. הורי, משפחתי וחבריי הגיעו
לבית הכנסת ואני עליתי לתורה וקראתי את פרשת השבוע בצורה טובה וברורה.
פרט לעלייה לתורה הורי ארגנו לי מסיבת בר מצווה עם משפחתי המורחבת,
חבריהם וחבריי. המסיבה הייתה מרגשת וכיפית.
בנוסף למסיבת הבר מצווה, הורי לקחו אותי לטיול בר מצווה בחו"ל.
הטיול היה באירופה (איטליה, גרמניה, שוויץ, צרפת ואנגליה). הטיול היה מדהים, ראיתי
את הקולוסאום ברומא, היינו במחנות ההשמדה
בגרמניה, ראיתי את מגדל אייפל בפריז וקינחנו בלונדון היפיפייה.
תקופת השירות הצבאי
את שירותי הצבאי התחלתי בפעילות כבר בתקופת התיכון במיונים לקורס טיס.
עשיתי בדיקות רפואיות ומבחני התאמה נוספים, שבסופם הוחלט שאני מתאים לקורס טיס.
התגייסתי ביוני 1990 בבקו"ם תל השומר.
שם שובצתי לגיבוש קורס טיס שנערך כשבוע. בסיום הגיבוש החליט צה"ל
שאני לא מתאים לקורס טיס, ולכן שובצתי מחדש ב-נ"מ ( נגד מטוסים ). עשיתי
טירונות בניצנים וקורס בסיסי בבית ספר ל-נ"מ. לאחר הקורס שובצתי בגדוד 66
במערכת נשק "וולקן".
יצאתי לקורס מ"כים ולמסלול קצונה, עשיתי בה"ד 1 והשלמה
חיילית שבסיומה הוכשרתי כקצין בצבא הגנה לישראל.
חזרתי לגדוד 66 כקצין ופיקדתי על מחלקה. במהלך השירות בגדוד עסקתי
באימונים, תעסוקה מבצעית בעזה וקו בלבנון.
התפקיד השני שלי בתור קצין היה מפקד מחלקת טירונים בבסיס הטירונים של
ה-נ"מ בניצנים.
עבורי זו הייתה סגירת מעגל שכן בסיום שירותי פיקדתי על פלוגת הטירונים
של ה-נ"מ שבה התחלתי את דרכי בצבא.
לסיכום, השירות הצבאי שלי היה מאתגר, מעניין וגרם לי להפוך לבוגר
במלוא מובן המילה.
אירוע מיוחד שקרה
אחד הסיפורים המשמעותיים בחיי שהשפיעו עלי ועדיין משפיעים הינו הולדת
אחותי אורטל.
אורטל נולדה כתינוקת רגילה, אך לאחר מספר חודשים אובחנה אצלה בעיה
בהתפתחות.
כיום אנחנו יודעים שאחותי לוקה בפיגור שכלי, מכל המשתמע מכך.
אירוע זה השפיע באופן דרמטי עלי ועל כל משפחתי. מאז שנוגע לנו על
הבעיה של אורטל חיי וחיי משפחתי השתנו. אימי הפסיקה את עבודתה ומאז ועד היום
מקדישה את חייה בטיפול באחותי ובדאגה לחיי היום יום שלה.
גם אנחנו האחים נרתמנו ונתרמים עדיין לעזור ולהקל על אחותי בכל דרך
אפשרית.
כיום אחותי אורטל בת 29. בבקרים היא עובדת במע"ש ואחר הצהריים
היא בבית עם אימי שמטפלת ודואגת לה לכל מחסורה.
היכרות עם בן הזוג והקמת משפחה
בת זוגתי אולגה, אישה נפלאה ונהדרת, אמא מצוינת לילדיי, שמהווה בסיס
איתן למשפחתנו המצומצמת.
את אולגה פגשתי במסיבה בתל אביב, היא הבחינה בי ואני בה ומיד היה
קליק, שהיווה את תחילת הדרך המשותפת.
כשנפגשנו אני הייתי בן 18 ואולגה הייתה בת 16. מיד לאחר סיום שירותינו
הצבאי החלטנו למסד את הקשר שלנו בברית הנישואין.
החתונה נערכה ב-29.10.1996 בגן הפקאן שברמת הכובש, המסיבה הייתה גדולה
ונהדרת, בדיוק כמו שחלמנו כל חיינו.
כ-3 שנים לאחר החתונה נולדה לנו ביתנו הבכורה - עדן.
בשנת 2002 נולד אח לעדן, שקראנו לו ארד.
בשנת 2007 נולדה לעדן ולארד אחות שקראנו לה נועה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה